ברצוני להודות לכולם – אנשי צוות וגולשים – על ההיענות הנפלאה (ועבורי TOTALLY UNBELIEVABLE) על המהירות בה אספנו תרומה לטיסתו של שי גולדנברג לשני המשחקים הראשונים באוקלנד, ונשאר עודף למקרה ואצליח לשכנע את קטי לאפשר לעידן עופר להחליף את שי למשחק החמישי באדמת האוייב (12 ליוני). זה קרה (התרומות הגיעו) ממש תוך חצי יום. לא יאומן!

האקרדיטציות למשחקי הגמר ניתנות ע"י ה-NBA עצמה (בינינו, קטי החמודה היא האחראית, ויש לה זוג רגליים למות בשבילן!) ושם ישנם חוקים אחרים, ונוקשים יותר, מאשר כשהאקרדיטציות ניתנות כמו במשך העונה ע"י הקבוצות עצמן).

אז נקווה לטוב.

בהזדמנות זאת רציתי להוסיף כמה מילים: מהיום שקניתי את האתר משרון סולומון ושגיא כהן (שני חברה על הכיפאק, אבל אני משתגע כיצד הם נעלמו לחלוטין מהכדורסל) לפני כמה וכמה שנים, החלטתי שהאתר יהיה 100% התנדבותי ללא כל נגיעה מסחרית בו. דווקא שרון סלומון היה די אנטרפניאור וניסה להכניס כסף לאתר בכל צורה שהיא, והוא ניכשל במאמציו. למשל, בתקופה שהייתי נותן תוארים כגון עכבר הופס, ומעליו עכברוש הופס, ומתחתיהם עכברון הופס, ומתחת עכברון אחד כמו K-700 שהיה "אוגר הופס" (הנמוך והאהבל הגדול שיכול להיות בענייני כדורסל), או מעליהם – אפילו מעל העכבר והעכברוש – חולדת הופס (החולדה היחידה שנשארה – כי מאז הפסקתי להעניק תוארים – הוא אסי שלנו) אז שרון הציע שנעשה מזה "עסק". נדפיס תעודות של 'עכבר', 'עכברוש', 'עכברון' וכו', ונעשה מהן דבר יקר שאנשים ייקנו במיטב כספם.

אז שאלתי את שרון אם גם ב'היכל התהילה' הניבחרים צריכים לשלם כסף גדול על בחירתם להיכל… אבל הוא היה בדיעה שזה יכול היה ליהפך למותג יקר.

טוב, היו ימים.

בקיצור, אני החלטתי שהאתר הוא שלי, וכל זמן שהוא שלי, הוא נשאר נקי מ-COMMERCIALISM בכל צורה שהיא.

כמובן שהיום, עם מספר הכניסות היומי הגדול מאד אולי כן יכולתי לעניין חברות פרסומת, אבל תמיד התנגדתי לך, וכל זמן שאני בעל האתר זה יישאר כך. לשמחתי ולמזלי הצלחתי לאסוף צוות כתבים, וגולשים מתנדבים, המוכנים לתרום מזמנם, ואני כנראה הוא תורם הזמן הגדול ביותר, שעושה הכל מתוך אהבה – כמו כל שאר אנשי הצוות.

אז כשישנה היענות כזאת זאת המחמאה הגדולה ביותר, וההחזר היקר ביותר מהגולשים לאנשי הצוות. בתגובות, בכניסות, בגידול התמידי, ובהיענות הלא יאומנת ממש לבקשה לעזרה כספית למטרה חשובה – זה ההחזר המספק והיקר ביותר בלב העוסקים במלאכה.

וכמובן שחלק חשוב – אולי עיקרי באתר – הן התגובות המצויינות (לפעמים ארוכות כמאמר עצמו!) ומלאות התוכן המציגות קהילה שלמה של ידעני כדורסל שכיף לכתוב להם.

אחזקת האתר כן עולה לי מעט כסף – כ-$2,000 – $2,200 לשנה – אך בכך השגתי שרת עצמאי (DEDICATED SERVER) בלונדון המשרת אותנו בייחודיות. אני לא יודע בדיוק את הסידור הטכנולוגי, אבל בגלל שאנחנו משהו "ייחודי" אין לנו יותר בעיות הפסקה (אלא אם כן אני שוכח לשלם להם כפי שקרה לפני שבועיים…).  זוהי הוצאה כספית שאני נהנה ממנה בגלל שהאתר הפך לאחד האמצעים המהנים ביותר שישנם לי להנעים לי את זמני בגולה בשנות הגימלאות, ולתת לי 'הרגשה ישראלית' (וכן שמירה על העברית)  ולכן כל זמן שאני יכול, אני מסרב להצעות לתרומות השתתפות, אבל אני מודה שוב ושוב למציעים.

בגילי חשוב לחשוב על יורשים. כשלא אוכל להריץ יותר את האתר, הוא יועבר לידיהם של מומי (מידן בורוכוב…), רון טחן, גיא רוזן, יאיר זעפרני, ורועי ויינברג. הם צעירים החיים את ההווה ואולי הם יעדיפו שינויים בפורמט, בטכנולוגיה, פרסום, ולך תדע מה עוד. דבר אחד אני מקווה שישאירו, וזאת הוצאת SI פעם בשנה של בגדי הים, עם סכויים שעד שכבר לא אוכל להריץ את האתר כבר לא יהיו בגדי ים וההוצאה שלהם תהפוך לאשכרה הוצאת פלייבוי פעם בשנה.

לא נורא. הם יוכלו לשלוח אזהרה למפרע למסורתיים ולמתנגדים להצגת גופות נשים יפהפיות מטעמי 'פוליטיקלי קורקט' או גזענות, לא לפתוח את האתר ביום כזה או אחר.

אז שוב, תודה לכולם, וחיממתם לנו את הלב!

מנחם